נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא 

נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

עובדות המקרה:

ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר.

בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.

סקירה זו עוסקת בתביעה אשר הוגשה על ידי חברת מיקי עוז כנגד פריניב, לתשלום סכום בחשבונית השנייה, ובטענת ההגנה של פריניב אשר עניינה אי התאמה בין ההזמנה לבין הטובין שסיפקו.

אין מחלוקת בין הצדדים שהמוצרים שסופקו לפריניב היו תוצרת יוון ולא מתוצרת ספרד. כמו כן אין מחלוקת כי מספר ימים לאחר קבלת המשלוח השני פנה מנהל פריניב לסמנכ"ל התפעול של הספק והודיע  לו שנתגלו בעיות במוצר.

טענות הצדדים

התובעת, חברת מיקי עוז טענה בבית המשפט מספר ימים לאחר קבלת המשלוח השני, פנה אליה מנהל פריניב בטענה שהמוצר אינו עומד, בתנאי תעודת האנליזה, וזאת בהתאם לבדיקות המעבדה שביצעו על ידה. מנהל פריניב טען כי עלו תלונות חריגות בנוגע למוצרים שיוצרו תוך שימוש ברכז, וכי לאור האמור הוחלט על ידי פריניב לעכב את התשלום.

התובעת טענה כי היא סיפקה רכז בהתאם להסכמות בין הצדדים וכי חברת פריניב גרמה לנזק ראייתי חמור עת לא העבירה את הניירת הרלוונטית הנוגעת לבקרת האיכות. התובעת טענה שוב כי פריניב לא  עמדה בחובה המוטלת עליה על פי חוק המכר לבדוק את המוצר בעת קבלתו ולדווח למוכר על כל תקלה, כשל או אי התאמה. 

הנתבעת, חברת פריניב, טענה מנגד כי ההסכם בין הצדדים כלל שתי תניות מרכזיות בהן לא עמדה. התובעת הראשונה קבלת רכז תפוזים מספרד בהתאם לדוגמות שסופקו. השניה, כשרות של הרב רובין על גבי המוצר.

התובעת טענה בנוסף כי לאורך ניהול ההליך התבררו עובדות משמעותיות נוספות אשר מובילות למסקנה בדבר תרמית ואי התאמת המוצר מצד הספק. התברר כי בפועל הרכז הגיע לארץ כבר בתאריך 15/02/2012 קרוב לשלושה חודשים טרם חתימת ההסכם עם כשרות של בד"צ, בניגוד למוסכם.

חברת פריניב הוסיפה וטענה שהיה על הספק ליידע באופן אקטיבי כי החומר שסופק שונה מהותית מהדוגמות עליהן התבסס ההסכם. ככל שהיה הספק מעוניין לספק מוצר חלופי, היה עליו לעדכן בפרוטרוט את החברה ולקבל הסכמתה.

הדיון המשפטי

בית המשפט קיבל את עמדת חברת פריניב וקבע כי מבחינה חוזית הפרה התובעת את ההסכם אשר נחתם בין הצדדים, היות ולא סיפקה את המוצר עליו הוסכם.

בית המשפט קבע כי חברת פריניב ביקשה לקבל רכז תפוזים 100% מתוצרת ספרד, בהתאם לדוגמות מוסכמות ובעל היתר כשרות של הרב רובין, ובפועל קיבלה מוצר שונה לחלוטין, אשר נמצא במחסני הספק עוד קודם חתימת ההסכם, אשר נושא כשרות בד"צ העדה החרדית.

באשר לשאלת איכות המוצר והתאמתו לתקנים המחייבים, בית המשפט התייחס לבדיקות המעבדה ועדויות המומחים של הצדדים. לאחר שהספק לא הצליח להזים את בדיקות המעבדה שהוצגו על ידי חברת פריניב. בית המשפט קבע כי תכונות המוצר שסופק מכיל חומרים נוספים בריכוזים שונים, בשונה מהרכב שכיח ורצוי של רכז תפוזים.

לאור כל הקביעות לעיל, פסק בית המשפט כי על אף החובה שמטיל חוק המכר על הקונה לבדוק את המוצר על אתר ולדווח על אי התאמות למוכר. הרי שבמקרה בו המוכר לא מקיים את חיוביו כלפי הקונה ובאופן מודע מספק מוצר שאינו תואם את תנאי ההסכם, אין הוא יכול להסתמך על מחדלים נטענים של הקונה בבדיקת הסחורה.

התביעה נדחתה והספק חוייב בתשלום הוצאות ושכר טרחה בגובה 40,000 ש"ח.

תא (ביש"א) 15318-10-13 מיקי עוז - עסקים בע"מ נ' פריניב בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2016). [החלטה מיום 05/08/2016, לפני כבוד השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי]